- פִּיל
- פִּילII m. (פלא, cmp. נָפִיל) elephant. Kil. VIII, 6. Men.69a; B. Bath.22a. Lev. R. s. 6; a. e.Pl. פִּילִים, פִּילִין. Gen. R. s. 31, end., v. זְמוֹרָה. Y.Sabb.XVIII, 16c; Tosef. ib. XIV (XV), 8; a. e.Gen. R. s. 15, end בן הפילים some ed., v. נָפִיל.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
